לא אחת נתקלים הורים בקשיים בכל הקשור למערך הסעות לבתי הספר עבור ילדיהם, ולמשרדנו מגיעים לא אחת פניות בקשר לכך.
במאמר זה נסקור בקצה המזלג את הנהלים החלים לעניין זה וננסה לעשות מעט סדר בנושא זה.
ראשית, יש לדעת כי בהתאם לדין הקיים, הרשות המקומית מחויבת לדאוג להסעות עבור ילדי החינוך המיוחד. כמו כן, מחובת הרשות המקומית לדאוג להסדרי תחבורה נאותים לתלמידים הלומדים בבתי ספר אזוריים.
המרחק מבית הספר המאפשר זכאות להסעה (במקרים רגילים) הוא כאשר בית הספר האזורי מרוחק מביתם של התלמידים מרחק גדול מ-2 ק"מ עד כיתה ד' ומרחק גדול מ-3 ק"מ מכיתה ה' ומעלה.
ככלל הזכאות להסעות היא במקרה שבו התלמידים לומדים בהתאם לאזור הרישום שקבעה הרשות המקומית או למוסד החינוך הקרוב ביותר ברשות (בכפוף לשאלה האם מדובר בבית ספר ממלכתי דתי או ממלכתי).
כלומר במקרה שבו בוחרים ההורים לרשום את ילדיהם בבית ספר אחר אין חובה על הרשות המקומית לממן זאת, ואולם כפי שייכתב בהמשך יש מצבים שבהם בכל זאת תחול חובה על הרשות המקומית לממן הסעות גם לבתי ספר מרוחקים יותר.
יש לדעת, כי חוזר מנכ"ל משרד החינוך הדן בנושא ההסעות (חוזר מיום 3.12.18) קובע כי המשרד לא ישתתף במימון הסעות של תלמידים הבוחרים ללמוד בבתי ספר על-אזוריים, ניסויים וייחודיים וממ"ד תורניים שמונהגת בהם הפרדה בין המינים. החוזר מבטא השקפה לפיו אין חובה על הרשות המקומית ומשרד החינוך לממן הסעות כאשר התלמיד מתוך בחירה חופשית מחליט ללמוד בבית ספר מרוחק מביתו למרות שיש לו בית ספר מתאים בקרבת הבית.
חשוב לדעת, שבכל מקרה יש לרשות המקומית שיקול דעת – אותו היא מחויבת להפעיל – להחליט לממן באופן חלקי או מלא הסעות לבית ספר זה או אחר, וזאת גם במקרים שבהם אין המדובר בהכרח בבית הספר האזורי.
שיקול דעת שכזה חייב לעלות בקנה אחד עם חובתה של רשות מנהלית לנהוג בין היתר בשוויון (ביחס לקבוצת שווים), בהגינות ובשקיפות, כך לדוגמה מקרים שבהם מאשרת מועצה מקומית הסעה רק ליישובים מסוימים יכולה להיות בעייתית ככל שאין נימוק ענייני לכך וזאת מאחר שמדובר בפגיעה בעקרון השיוון.
ככל שנתקלתם בקשים בקשר למערך הסעות ונראה לטעמכם שלא בצדק, ולנוכח החשיבות הרבה של מערך הסעות לחינוך ילדכם ולבחירת בית הספר, אנו ממליצים להיעזר בשירות של משרד עו"ד המתמחה בנושא. נציין כי למשרדנו המתמחה בדיני חינוך קיים ניסיון רב בנושא זה.
