בשנים עברו הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל עסק בעיקר בתארים שלמדו עולים חדשים בחו"ל, העולים הגיעו לארץ והיו זקוקים לאישור שהתואר שלהם שווה ערך לתואר ישראלי.
בעידן הגלובליזציה בו אנו מצויים, ישראלים רבים בוחרים ללמוד בחו"ל מסיבות שונות ופעמים שהתואר נלמד ב"למידה מרחוק" או בהתכתבות. לפיכך, עם השנים הכללים של הגף עברו שינוי והתאמה למציאות ההשכלה הגבוהה המתפתחת. כך שניתן למצוא בכללי הגף התייחסות שונה לתואר שנלמד בלמידה מרחוק לעומת תואר שנלמד באופן פרונטאלי.
התנאי הראשון והבסיסי ביותר על מנת שתואר מחו"ל יוערך כשקול לתואר ישראלי הוא היותו של המוסד בו נלמד התואר, מוסד מוכר בארצו. על מנת לבדוק האם מוסד הינו מוכר בארצו נעזר הגף בנתונים המועברים אליו על ידי אונסק"ו, ארגון החינוך של האו"ם. הגף מאפשר לפנות אליו בשאילתא על מנת לברר מראש אם מוסד מסוים הינו מוכר בארצו אם לאו ומומלץ לעשות כן לפני שתתחילו ללמוד לתואר בחו"ל.
מעבר לכך, במסגרת הערכת תארים ראשון ושני, בודק הגף ומשווה בין היקף נקודות הזכות הנלמדות לתואר מסוג מסוים בישראל לעומת היקף נקודות הזכות שנלמדו לתואר על ידי מבקש השקילות. כך למשל, אם בוגר תואר ראשון במדעי החברה נדרש ל-120 נ"ז על מנת להשלים תואר ראשון בישראל, יבדוק הגף האם בוגר תואר מחו"ל במדעי החברה למד היקף נקודות מקביל.
לאורך השנים דחה הגף בקשות שקילות רבות בנימוק שלא נלמדו במסגרתו מספיק נקודות זכות בהשוואה לתואר מקביל בישראל. מבקשי שקילות אלה נדרשו לחזור למוסד להשכלה גבוהה בחו"ל ולהשלים שם נקודות זכות למרות שזכו בתואר שלם ממנו. החלטות אלה העמידו ישראלים רבים וכן עולים בסיטואציה בעייתית אשר ספגה לא מעט ביקורת בכנסת.
רק לאחרונה, בחודש נובמבר 2019, הודיע הגף לראשונה כי ניתן יהיה להשלים נקודות זכות במוסד ישראלי בתנאים מסוימים, כך שמבקשי השקילות לא יצטרכו לנסוע חזרה לחו"ל על מנת להשלים את התואר.
בהתייחס לתואר שלישי, יש לדעת שתואר זה נבחן באופן שונה מהותית מתארים ראשון ושני.
על מנת לזכות באישור שקילות לתואר שלישי, על מבקש השקילות לעבור בהצלחה ראיון בפני שני מומחים מתחום קרוב לעבודת הדוקטורט שנכתבה על ידו. בראיון בודקים המומחים האם המבקש מתמצה בעבודת המחקר שהגיש והאם העבודה שקולה לתואר ישראלי בהתאם למספר פרמטרים –חדשנות העבודה, היקף הביבליוגרפיה, המתודולוגיה והמחקר שנעשה, משך זמן הכתיבה והמחקר וכן רמת הכתיבה בעבודה.
לסיום, חשוב להבהיר שאין לגף מעמד כלשהו בהכרה בתארים במישורים אחרים. כך, להכרת הגף בתואר או להעדר הכרתו בתואר אין כל משמעות בתחום האקדמי, כגון לצורך לימודי המשך באוניברסיטה או בתחום העיסוק המקצועי, המותנה בקיום תארים כלשהם כמו למשל בתחום הפסיכולוגיה.
אשמח לעמוד לשירותכם ולייעץ לכם בכל הקשור לבקשות לשקילות תארים.