פתחתם מוסד חינוכי- השקעתם בהתאמה ובשיפוץ של מבנה, בגיוס צוות, בתכנון פדגוגי, ואז מתקבל מכתב ממשרד החינוך ובו ההודעה- "החלטתי שלא לאשר פתיחת מוסד חדש לשנה"ל הבאה". לעיתים הבקשה מוגשת באיחור עקב אילוצים שונים, ואז ייתכן ובקשת הרישוי תידחה על הסף בנימוק שהבקשה אינה עומדת בדרישות נוהל חריגים להגשת בקשה באיחור.
מה עושים עכשיו?
בתור התחלה, חשוב להגין את נימוקי ההחלטה. החלטות משרד החינוך מחויבות בנימוק. קראו את ההודעה היטב: האם מדובר במבנה? במסמכים חסרים? במספר התלמידים? האם מדובר בשאלה משפטית או עניין טכני?
כאשר מדובר בהגשה מאוחרת של בקשת הרישוי, לעיתים הדבר נובע מהעברת המוסד למבנה אחר בנסיבות שאינן תלויות בבעלות.
לעיתים הסירוב כולל שיקול דעת שגוי או פרשנות מחמירה של נהלים ולא לוקחת בחשבון את חיוניות הפעלת המוסד החינוכי לטובת רווחתם של הילדים הלומדים בו והוריהם.
מהו הליך הערר לפי חוק הפיקוח?
חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969 מאפשר לבעלות שהגישה בקשת רישוי לערור על החלטה של משרד החינוך. הערר מוגש לוועדת ערר מיוחדת, שהיא גוף מקצועי-מנהלי שהוקם על פי חוק ומותנה על ידי שר החינוך, והחלטותיה מחייבות.
לוח זמנים חשוב: את הערר יש להגיש תוך 21 יום מקבלת ההחלטה השלילית.
מה כולל ערר מקצועי?
ערר טוב בנוי מ:
- ניתוח ההחלטה של משרד החינוך
- טענות סדורות כנגד כל אחת מעילות הדחייה.
- מסמכים רלוונטיים התומכים בטענות המפורטות בערר.
- אסמכתאות משפטיות ותקדימים התומכים בטענות העובדתיות והמשפטיות המפורטות בערר.
חשוב להבין שמדובר בהליך משפטי-מנהלי לכל דבר ועניין שבצד השני אתם עומדים מול הלשכה המשפטית במשרד החינוך. לוועדת הערר סמכות לשמוע עדים, לחקור עדים ולקבל ראיות מסוגים שונים.
ליווי משפטי מקצועי יכול להטות את הכף – גם מול טענות מורכבות או רישוי שהופסק לאחר שנים של פעילות. למשרדנו שנים של נסיון בתחום ייחודי זה והנכם מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ.
